30.10.2015

לקראת יום הולדתך ה-90 קראתי מחדש את רשימותיך.

כולן חובקות מסכת חיים של נפש רגישה, שמצאה מקום באישיות מרשימה.

רישמי ביקורך בבית ספרך בלבוב, הצדיקו ונתנו משמעות ל"גירסא דינקותא-גירסא!"

מילות הזיכרון החמות למנהל האגדי דוד ברלס צרבו כל נפש למיקראן.

תרגומך הזועק למסכת המזוויעה, שאותה העלה ניצול בלזץ רודולף רדר, מסייע לקבע את השואה במקומה.

כל כתביך ספוגים ברגישות ובחום.

יש בהם התרפקות ללא גבול אל העבר שנכחד.

עם זאת, ניכרת בהם אופטימיות וחזון.

לדעתי, הם הינם "יצירה" מרשימה שראוי לשמרה ולנצרה.

ברכותי לך דוד גליק,

שממכלול אוצרותיך תמשיך להעניק.

יישר כוח,

אריה ציפריס